השלכות היהדות כמהות – 3

מאחר והיהדות היא מהות, לא מדובר בדת.
אי אפשר להיות גרמני בן דת משה, מהסיבה הפשוטה ש"דת משה" אינה נתונה לאימוץ חיצוני "המתלבש" על המאמין, אלא היא מהווה חלק מהמאפיינים האונותולוגיים של המהות הישראלית.
דת משה היא המישור התודעתי וההתנהגותי של האורגניזם העברי, האופן בו הוא חושב ומתנהג במציאות, אך האורגניזם הוא הרבה יותר מאשר הנהגותיו, הוא ראשית כל יצור חי – "עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו" קודם קיים היהודי ורק אחר כך קיימת דתו, שהיא מביאה לידי ביטוי את מלוא אישיותו וכוחותיו – הדת מאפשרת ליהודי לחבור אל אחיו היהודים בבניית האורגניזם השלם הנקרא ישראל… אך יהדות היא גזע, לאום, דת, תרבות ועוד ועוד – כמו כל אורגניזם חי שיש לו אספקטים רבים…

קטגוריות: כללי | להגיב

השלכות היהדות כמהות – 2

כאשר מבינים את היהדות כמהות, כישות אונתולוגית מבינים גם את האנטישמיות שאינה יודעת מנוח לעולם, המסתכמת בדברי המן: "עם אחד מפוזר ומפורד" – ככל שהם מופזרים עם אחד הם. זה רק מתעתע שאתה רואה כל אחד מהם בנפרד וחושב לעצמך, עוד אורגניזם חד-תאי במרק הכלל-אנושי, כי התאים הללו, הם "עם אחד" שרק נראה מפוזר ומפורד – כמו התאים בגוף החיים, היוצרים יחדיו את ה"אני" את "האישיות" של האורגניזם, את האדם השלם, שתאיו הם "גופו" אך אישיותו מתנשאת על גבי הביולוגי – כך ישראל כאישיות מתנשא מעבר ליהודים המהווים אותו.
האנטישמיות חשה שיש כאן משהו חדש, יצור חדש באופן ההתפתחות העולמית, והיא מקנאה ורוצה להכחיד את היצור הזה… את העם האחד הזה.
אלא, שבכל דור ודור קמים עלינו… והקב"ה מצילנו מידם…

קטגוריות: כללי | להגיב

השלכות היהדות כמהות – 1

השלכה ראשונה של היהדות כמהות – היא שכל מי שרוצה לגזור מהיהדות קופון ולייצר דת משלו על בסיס אמונתה, גוזר תחילה את היותה מהות מיוחדת ואלוהית במציאות, על כל המשתמע מכך.
התורה הפאולינית המופצת בין הגויים מכחישה את המהותיות של ישראל כגוי קדוש, ובהמשך, עת תשקם הכנסייה הקתולית את רעיון הייחוד, היא תיצור את האגדה המפורסמת ש"ישראל האמיתי" אינה אלא הכנסייה.

קטגוריות: כללי | להגיב

מהותנות יסודית

יש נקודה פנימית לא מובנת, לעיתים מושמצת, לא ברורה. והיא המרכז.
ישראל הוא אורגניזם רב-תאי המורכב מתאים שכל אחד מהם יכול לחיות גם חיים עצמאיים, אך כאשר הוא חלק מהאורגניזם נוצר דבר חדש ונפלא השונה במהותו מכל יצור חד-תאי.
ישראל הוא האורגניזם הרב-אנושי הראשון.
יש לכך השלכות לרוב.
ראשית, יש כאן מהות. זה לא ענין אפיסטמולוגי: "לקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים". "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש", "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ" – הלקיחה מתוך העמים, ההבדלה מתוך כלל האנושות – היצירה של עם המקושר לאלוהים בעצם חייו – גוי קדוש – הוא היצירה של ישות אונתולוגית, מהותנית חדשה בלב האנושות – האורגניזם הרב-אנושי בלב האנושות…
עקרון זה, הוא העקרון היסודי ביותר של תורת ישראל – הלידה של גוי מקרב גוי, ההבדלה בין ישראל לעמים – וניתן להסביר על פיו את כל ההסטוריה והאמונה של עם ישראל – ובהעדרו, לא מבינים דבר ממה שנקרא ישראל, יהדות, עבריות.

קטגוריות: כללי | להגיב

מהו יהודי?

מבשלת לה ההסטוריה מקבילות מעניינות
זוכרים להם היהודים את
סיפור השמדתם הפוטנציאלית
בליבה של מדינה קוסמופוליטית
אמפריה המאגדת עשרות לאומים
אמפריה בה מעורים היהודים במערכות השלטון
קרובים למלכות, משתתפים במסיבות חצר פנימיות
וברגע הקריטי, ברגע שכחת כל זהות יהודית חיובית
עד כי יהודי, הוא מי שאחרים אומרים עליו שהוא יהודי
גם אם הוא משולב לגמרי בתרבות הרוב המארחת,
אז מסמנים אותם, והם מגלים מחדש את לאומיותם,
כפי שכתב במאי הסרטים M.I.Romm לסטלין אחרי שהחלו הרדיפות
(מצוטט אצל
סליזיקין (Slezkine, The Jewish Century)):
כאשר בחנתי את רגשותי, הגעתי להכרה שבחודשים האחרונים נאלצתי להיזכר במקורות היהודים שלי בתדירות גבוהה יחסית, למרות שמעולם לא חשבתי עליהם במהלך עשרים וחמש השנים האחרונות של השלטון הסובייטי, מפני שנולדתי באירקוטסק, גדלתי במוסקבה, אני מדבר רוסית בלבד, ותמיד חשתי את עצמי רוסי לחלוטין. לכן, אם אפילו אנשים כמוני מתחילים לתמוה, המצב בתעשיית הקולנוע שלנו הוא ודאי מחריד ביותר, במיוחד כאשר זוכרים שאנו נלחמים בפאשיזם, שחרט את האנטישמיות על דגלו…."

זהות שלילית עובדת כל זמן שאחרים זוכרים מי אתה
זהות חיובית מתעוררת כאשר אתה עצמך נזכר מי אתה
האם מדינת ישראל זוכרת
מהו יהודי?

קטגוריות: כללי | להגיב

לפרש את המוות

גוויות ופרשנות הולכות טוב יחד
המוות הופך לעוקץ מוסרי
הנקודה בסוף משפט
האמורה להעיד על המשפט

יש דרכים שונות למות
שיטות שונות, שלכל אחת תרבות משלה
תרבות פרשנות המוות
סיבתו, שנאתו, אהבתו

יש תרבות המוקירה את המוות כהצדקה מוסרית עליונה
חטאת, פשעת, עווית
מות מוות של כבוד
והיטהר
הסמוראי הנופל על חרבו
מטהר את כבודו
השאהידי

יש תרבות הרואה במוות
את הבגידה האולטימטיבית
הנטישה הסופית של החיים
ההוכחה המשמעותית ביותר
לחוסר משמעות
אם בסוף מתים
אז למה לי חיים?
חזיון המוות סותר להם את בנין החיים
ומיוסרים
על הצלב
הם צועקים
אלי אלי למה עזבתני

ויש תרבות שהחיים במרכזה
והמוות אינו אלא צל חולף
לא ראוי לתשומת לב
רק קצף קל של זוהמה
על פני מים עמוקים
תרבות שהחיים כל כך ברורים לה
שאין במוות כדי לעמעם את רצונה
שם ממשיכים לעשות את שצריך
וברגע המוות
אם הגיע זמן קריאת שמע
קוראים את שמע
ונימת המוות נארגת לה לתוך המרקם הגדול של החיים

התרבות הראשונה אומרת
אם לא עשית את הדבר הנכון, המוות תמיד נכון
התרבות השניה אומרת
גם אם עשית את הדבר הנכון, אין לזה ערך, כי המוות הוא הנטישה הסופית
התרבות השלישית אומרת
עשה את הדבר הנכון, והמשך לעשות את הדבר הנכון, כי המוות אינו לה חזיון פרטי חולף.

שלושת האבחנות הללו הם גם דרך לא רעה להבחין בהשפעות תרבותיות המעצבות טקסטים.


קטגוריות: כללי | להגיב

מפעל התירבות הברלינאי – להלדיק את האור

צריך לדעת להקשיב לקולות הפנימיים
לטקסט שמאחורי המסיכה
לדעת לתרגם מלשון הדיבור האנושית המחוספסת
אל שפת הליברליזם הברלינאי
יש הצועקים שהם רוצים את כל פלשתין
זה בסדר, זה רק הטקסט הגלוי
בסבטקסט, בבפנים הם רוצים בעצם את הקו הירוק
הקו הירוק, הוא המקום הטוב, לא סתם הוא יצא ירוק.
זה הכל רעננות. רעננות.
ואם הם מאיימים לרצוח, לא כולם כמובן, רק כמה מהם
רק המוסתים
מאיימים לרצוח את כולנו, את אלו שאומרים עליהם שהם יהודים
הרי שאין להקשיב להם
כי זה רק התרבות שלהם חינכה אותם לכך ואם רק נוכל
באמצעות קבוצות ושתיל ומלכ"רים אוהבי אדם ומקדמי זכויות אנוש ודי לשתיקה ודי…
אם רק נוכל לשנות להם קצת את התרבות כדי שיראו את
האדם הליברלי, האדם בעל הלחי השניה
הנמצא בכל אדם
אזי הם יתנערו סוף סוף מהתרבות הבעייתית שלהם
ויתנו לנו לחיות ולתת לחיות
ובינתיים אנו נתייחס אליהם כמו כל גננת טובה לילדים אלימים.
לוקחים לו את הנשק ושמים אותו רגע בפינה ואומרים לו שלא יפה להיות אלים
ורק אלו המתקרים יהודים שעוד לא הבינו עדיין
שלהיות יהודי פירושו להיות ברלינאי
הם פשוט לא מבינים עברית
ואותם צריך לעקור ולגרש מבתיהם
כדי שיתאימו את עצמם לקווי המתאר הירקרקים
הנפלאים של הקו הירוק
ואז אז
נהיה עם מוסרי…
רגע…בעצם אין עם…
אז אולי… אולי.. בעצם נחזור למה שאנו רגילים
נהיה יחידים עקורים, נודדים, אורחים בבתיהם הלאומיים של אחרים
מוכי לחי שניה
אבל הרבה, הרבה יותר
טובים
נאורים
כן, כן
אור
אור…
כמה אור…

קטגוריות: כללי | להגיב

האצולה מחייבת

מדיניות ההבלגה, האיפוק והריסון
יונקת את חיוניותה רבת העוצמה
את יכולתה חסר הפשרות להגיש תמיד את הלחי השניה
כדי להותיר את הסוטר המקורי מתוסכל שבעתיים
מאותה תודעה תרבותית גבוהה, אותה הוך-קולטורה המולידה את ה-Noblesse oblige
של האליטה המורמת מעם.
רק אליטה כזאת המורמת מעם, יכולה להתייחס
לקאסמים כעקיצות יתוש
לפאג'רים ככינמת
ולרוצחים מתאבדים כקרדיות בית
ובחשבון הסופי, הכלכלי, הקר
כמה נפגעים היו לנו?
נראה שעדיין אנו משלמים יותר עבור מכוניות מהירות…
ומאחר והראש האצילי של התודעה הלאומית הוא כבר מזמן
על-לאומי ועטור שיבת חוכמה פילוסופית
מה לנו זוטות? יש לנו גב מספיק רחב לעקיצה פה ושם?
ובקרוב נטפל באויב האמיתי – האויב הפנימי המסרב
להיפרד מתודעתו הלאומית
מדתו היהודית
והגרוע מכל
מארצו-מולדתו
הצעה לסדר היום: להחליף את טקסט ההסתה של עגנון
מעל שטר חמישים השקל
ולהחליפו במשהו יותר הולם
אולי מיצירת הארס-פואטיקה של הסופר עטור התהילה…
כן, ארס פואטיקה זה תמיד טוב
קצת סוליפסיזם מבודד ומשקיט
נגד מציאות חיה וכואבת.

 


קטגוריות: כללי | להגיב

משיחיות ברלינאית

תו ההיכר של המשיחיות האמיתית:
גם אם כל העולם אומר לך: משוגע אתה. הם המשוגעים!
גם כשהכל שחור – המשך לחפור
וכשכל העולם נגדנו – אנחנו נתגבר.
גוונים רבים של משיחיות חילונית נהרו להם במאה שעברה
סלזקין ב"מאה היהודית" מתאר את גאון המשיחיות הקומוניסטית
האמונה הנחושה, המוחלטת בצדקת המהפכה
בצדקת המהפכה האלימה
שבעים שנות שלטון סובייטי אומלל ורוח עיוועיו הפרנויית של איש הפלדה – סתמו את הגולל על משיחיות זו.

המשיחיות הקומוניסטית – פסה

המשיחיות הברלינאית
מאחורי הקלעים נותרה עוד משיחיות אחת.
הברלינאית.
המשיחיות הנאורה המאמינה באדם באשר הוא
בתנאי שלא יתעקש מדי להתעטר בצבעים לאומיים או דתיים
המשיחיות המאמינה בשלום הנביאים העתידי כאן ועכשיו
וגם אם כל העולם כולו יאמר לה – טועה את
היא בשלה: לעולם לא נוותר.
כמו הקומוניזם: היא מוכנה לשפוך דם (אבל רק של אויבי הנאורות ומתנגדי השלום)
כמו הקומוניזם: היא מוכנה להגלות ולעקור
כמו הקומוניזם: היא יודעת לחשוף את מי שמסוכן למפלגה (המסיתים למיניהם שאינם מאמינים בשלום).
כמו הקומוניזם: היא תלך עד הסוף.
נעקור את כולם. עד המתיישב האחרון.
למה?
כי אנו דואגים לבריאותו המוסרית של עם ישראל!
וכמו כל משוואה אידיאולגית טובה נראה שהמסר של המשיחיות הברלינאית הוא ברור:
"טוב שימותו כמה יהודים למען השלום
משימות השלום למען כמה יהודים".

מאושר המשיח הרוכב על חמור, אוי למשיח שהחמור רוכב עליו…

קטגוריות: כללי | להגיב

דמו-אקספלויטציה – ניצול העם

בחרת שמאל קיבלת ימין
בחרת ימין קבלת שמאל
בחרת גדול קיבלת קטן
בחרת קטן קיבלת מוקטן
בחרת גימלאים קיבלת ניוון
בחרת צעירים איבדת כיוון

לא משנה מה בחרת
לא משנה מה האג'נדה

הנתק בין קול הבוחר למעשה הפוליטיקאי
מוחלט!

ואם אין לך קול, אז למה לקרוא לזה קולות?
הצעה לסדר היום – שינוי שם של פתקי הבחירה.
במקום "קולות", נקרא לזה: "השתקות".

קטגוריות: כללי | להגיב