זוכרות

זוכרות  – פרק ראשון.

החלטתי לנתח את הסבטקסט של אתר זוכרות הן משום שיש כאן אתר אידיאולוגי מובהק, הן משום שאידיאולוגיה זו סותרת את הקונצנזוס הישראלי מחד ואת התיאורים ההסטוריים מאידך. מעניין לראות כיצד המהלך של זוכות בנוי, על מה הוא נשען, ומה הסבטקסט שלו.

כבר ממבט ראשון בור שזה אתר מתוחכם ועתיר חומרים, אתר מושקע שבוניו השקיעו שעות רבות בעיצובו ובנייתו. כך שעוד יהיה עלינו לברר מהיכן מומן זוכרות. ברור למדי לפי התכנים שמדינת ישראל לא תממן אתר כזה, והשאלה מי כן.

נתחיל במאמר בסיסי של זוכרות המסביר את קיומה המובא באתר של זוכרות:

זוכרות-משכיחות

ציטוט מאתר זוכרות:

"למה זוכרות קיימת?
איתן ברונשטיין ונורמה מוסי
מבוא
אירועי 1948 כוננו את הסכסוך הישראלי פלסטיני וניתן לראות בהם את שעת האפס שלו."

ניתוח הדברים:
נראה שמשפט הפתיחה מכונן את הנימה של זוכרות ואת הגישה שלה. כל אירועי ההתנגדות העיקשת של הערבים להתיישבות יהודים בארץ ישראל משך שנים רבות קודם לכן, כולל הפרעות שהובילו להריסת חברון 10 שנים קודם – נמחקו.
הסבטקסט מכונן כאן מהשורה הראשון את ההטיות הבאות.

1. בראש וראשונה מחיקת הזהות הערבית של תושבי ישראל הערבים. אין איזכור של הדברים הבאים:

א.ההתייחסות הערבית הכללי לפלשתינה כדרום סוריה.

ב. אין איזכור של החלטת האו"ם שהעניק ליהודים חלקים מארץ ישראל בהחלטה רשמית.

ג. אין איזכור של שבע צבאות ערב שהתנגדות להחלטת האו"ם ותקפו את ישראל.

ד. אין אזכור של השותפות האידיאולוגית והמעשית בין הערבים שישבו אז בארץ לבין שבע הצבאות התוקפים, והעזיבה של השטח מתוך הכנה לשוב אליו אחר כיבוש ישראל מידי היהודים.

ה. אין אזכור של הפניה היהודית לתושבים ערבים לא לעזוב אלא לחיות בשלום בריבונות ציונית (מדוע באבו גוש לא היתה נכבה?).

עצם הצבת הדיון באופן זה, כעימות בין פלשתינים פליטים שישוביהם הוחרבו לבין יהודים (שאינם מוזכרים כפליטים למרות שחציים גורשו בפועל ממדינות ערב בדיוק ב"נכבה" – אך נכבתם נכבתה.

האם "זוכרות" שכחו כל אלה – לא סביר. סביר יותר שיש כאן שאיפה להשכיח את ההסטוריה כדי לשכתבה לצרכים אידיאולוגיים. מן הסתם נראה בהמשך כיצד הדבר נעשה.

ציטוט מאתר זוכרות:

"הנכבה הפכה את רוב תושבי הארץ הפלסטינים לפליטים".

ניתוח הדברים:
הנכבה לא הפכה את תושבי הארץ הערבים לפליטים, אלא היענותם לקריאות צבאות הרב התוקפים לעזוב את ישוביהם כהכנה לכיבוש ולגירוש היהודים.
שימור מעמדם כפליטים בוצע אף הוא בידי מדינות ערב, למרות מאמצי שיקום רבים של ישראל. כך למרות שיותר מ-50 מליון פליטים ממדינות זרות ביותר, לעיתים ללא שפה וללא קשר מהותי לארץ המערכת, בכל זאת השתקמו ונקלטו. רק כאן שומרו הפלשתינים על ידי אחיהם הערביים כאמצעי אידיאולוגי להילחם ביהודים, ונראה שאתר "זוכרות" (משכיחות – מלחמה היא שלום, שלום הוא מלחמה – זוכרים את אורוול) הוא עדות נאה להצלחת האסטרטגיה הזאת.

ציטוט מאתר זוכרות:

"ורוב יישוביהם הוחרבו".

ניתוח הדברים:
בדרך כלל לא הוחרבו היישובים, אלא להיפך חוברו למים ולביוב. במקומות רבים בהם ננטשו היישובים חזרו היהודים ובנו את יישוביהם, שקדמו ליישובים הערבים, וננטשו על ידי היהודים לא מרצון אלא בכוח בידי הכוחות השונים שכבשו את הארץ וגירשו ממנה פעם אחר פעם את היהודים שסרבו להרפות ממנה.

ציטוט מאתר זוכרות:

"מדינת ישראל קמה מתוך החלום והתכנית הציונית לכונן ריבונות יהודית אקסקלוסיבית בפלסטין, "ארץ ישראל" עבורה.

ניתוח הדברים:
יושם לב לשימוש המעודן בשפה המסתירה צדדים שזוכרות מעדיפות להשכיח.
ראשית המילה "אקסקלוסיבית", כביכול, נכון היתה כוונה להקים מדינה יהודית בעלת ריבונות בלעדית, אך כוונה לא פחות חזקה שמדינה זו תתן מקום לכל הגזעים ולכל הדתות בבחינת "ואהבת את הגר", מדוע אין "זוכרות" מזכירות את ההתיחסויות המפורשות לחוסר אקסקלוסיביות זו במגילת העצמאות?
שנית, האם אין שמה של ארץ זו "ארץ ישראל" בפי כל. האם יש אדם בעולם שאינו יודע ששמה של ארץ זו היא ארץ ישראל, ארץ הקודש – הרי השם פלסטין הוא שם שאול שהודבק לארץ זו במטרה מפורשת להשכיח את "הישות הציונית", את השייכות של עם ישראל לארץ ישראל, שאז קראו לה הרומאים פלשתינה על שם פלשת ולירושלים קראו איליה קפיטולינה.

הוי זוכרות זוכרות, למה אתן שוכחות?

הפוסט הזה פורסם בתאריך כללי עם התגים , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>