אחרות שאינה זרות

אחרי שפעם אחרי פעם היה הזר האויב, במיוחד שהוא בא רכוב על סוסים, נושא רמחים, ולא מבין את השפה,

למדו לשנוא את הזר.

אלא שבמסורת העברית נאמר: ואהבת את הגר. ה"ז" מתחלף ב"ג" וזרות הופכת לגרות, ריחוק הופך לקירוב.

הבדלנות העברית, ההתרחקות מתרבויות אחרות ברמה הכי פרוזאית והכי אפקטיבית, של האוכל שאנו אוכלים, וכבר אי אפשר לשבת יחד לסעודת רעים… אינה בדלות עויינת.

זוהי הבדלנות של מאסטר קלאס, הבלדנות של מוסיקאים וירטואוזים שאינם מקבלים לחוגם מי שלא יודע לנדוד בין כל הסולמות הטונאלים והאטונאלים, לא רק בתיאוריה אלא בפרקטיקה ממש, עובר לעשייתם.

העברים הם וירטואוזי אמונה, ויש להם תיאוריה ופרקטיקה.

ואם אתה רוצה לחבור לקבוצת העילית, אין בעיה, ללא הבדל דת, גזע או מגדר – מקבלים אותך, אם תוכיח וירטואוזיות בסיסית.

לכן, העבריות לעולם לא תוכל להיות גזענות, באשר היא פתוחה לכל אדם, איש או אשה, הרוצים להתעלות אל המדרגה של ישראל.

זוהי אחרות שאינה זרות.

זהו הצד של העם, של הדמוס.

מצד הפולסי, מצד האזרח, יש גישה אחרת הקובעת שכל אחרות היא זרות וכל בדלנות היא עוינות, ולכן יש להוריד את רף האחדות, מרף ממלכת כהנים וגוי קדוש אל רף עם ככל העמים, אזרח ככל האזרחים, לא עם לבדד ישכון, ובגויים יתחשב גם יתחשב.

על פי הגיון זה הקרן הקיימת לישראל הקונה אדמות עבור יהודים באשר הם ידועים, היא מוסד אנטי-פוליטוקרטי. אין היא מקדמת את האזרח באשר הוא אזרח אלא את היהודי באשר הוא יהודי.

וגם, מי שעשה דוקטורט בארץ, ולא הסתופף עם "האדם" באשר הוא בגולה, אין לו תקן.

ועוד ועוד השלכות, ובמיוחד – אם כל הזהות של "יהודי" ושל "עם" היא האנטי-תזה שלנו, מה החיבור שלנו ל"ארץ ישראל" או ל"ציונות" (הנגזרת כזכור מ"ציון הלא תשאלי"…) אין ברירה, חייבים להילחם במשטר הרוצה לכפות דת, גזע ולאום על האזרח הקטן… המרגיש שייכות ל"מולדת" ול"קרקע", בניגוד למי שכבר עבר לשלב הבא של אהבת האדם באשר הוא ללא התיווך של הבדלת ישראל מהעמים.

הפוסט הזה פורסם בתאריך כללי עם התגים , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>